פסק-דין בתיק עמ"ש 23793-06-11

זהו ערעור של קבוצת עורכי דין על החלטת נשיא בתי משפט השלום במחוז הצפון, כבוד השופט ג' אזולאי, לפיה תיקים מסוימים שהיו אמורים להתברר בפני בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, יישמעו בפני בית המשפט לענייני משפחה בטבריה.

רקע

1.      לקראת סוף שנת 2009 הורה הנשיא אזולאי כי תיקים חדשים שיוגשו לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, יועברו לבית המשפט לענייני משפחה בטבריה, זאת עד ליצירת איזון במלאי התיקים (להלן - ההוראה). ההוראה באה בעקבות פנייה של לשכת עורכי הדין במחוז הצפון, אשר ביקשה מהנשיא אזולאי לבחון דרכים להקדמת מועדי הדיון בתיק משפחה הנשמעים בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת.

2.      לאור פניות מצד עורכי דין במחוז, על אודות הבעיות שנבעו כתוצאה מהוראתו, קיים הנשיא אזולאי פגישה בנושא עם נציגי הלשכה. בתום פגישה זו פורסמה הודעה (מטעם הלשכה) שכללה את עיקרי הסיבות שהביאו למתן ההוראה וכן את סיכום הדברים שעיקרם כלהלן: העברת התיקים החדשים מנצרת לטבריה תיעשה עד למצב של איזון בעומסים (כשלושה חודשים); המזכירות בנצרת תמשיך לספק שירותי מזכירות גם לענייני התיקים שמועברים לטבריה; תיקים בהם כבר התקיימו דיונים בנצרת והועברו לטבריה, ניתן יהיה לבקש החזרתם לנצרת בתנאי שעדיין לא התקיים דיון בטבריה; לאחר שלושה חודשים תיעשה, במידת האפשר, חלוקה על בסיס טריטוריאלי.

3.      המערערים כאן, עו"ד המטפלים בענייני משפחה, עתרו לבג"ץ נגד ההוראה. לאחר שהונחה עמדתו של הנשיא אזולאי בפני בית המשפט העליון, נקבע כי "המקום הראוי לבירור הטענות שבפי העותרים... בהליך בפני נשיא בית המשפט המחוזי" (בג"ץ 3407/10 פלוני נ' מנהל בתי המשפט, ניתן ביום 19.6.2011). מכאן הערעור שבפניי, שהוגש נגד המדינה.

תמצית עיקרי טענות המערערים

4.      לטענת המערערים, ההוראה לא התייחסה לגבי תיק ספציפי, כי אם לכלל תיקי המשפחה על פי מועד הפתיחה. לשיטתם, על הנשיא היה לתת החלטה מפורטת ומנומקת לגבי כל תיק שהועבר, והוא כדי לתת למתדיינים בכל תיק לממש את זכותם לערער בהתאם לסעיף 49 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד - 1984 (להלן - החוק). 

עוד טוענים המערערים, כי אזור שיפוטם של בתי המשפט לענייני משפחה הוגדר באופן מיוחד, כך שההגדרה אינה לפי מחוזות כי אם לפי נפות. על פי המערערים, בית המשפט לענייני משפחה בנצרת שייך לתחום נפת יזרעאל, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה בטבריה שייך לנפת כנרת.

לבית המשפט לענייני משפחה בטבריה, ניתן להביא גם עניינים השייכים לנפת רמת הגולן ולבית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה ניתן להביא גם עניינים השייכים לנפת רמת הגולן ועניינים השייכים לנפת צפת, מה שאין כן לגבי בית המשפט לענייני משפחה בנצרת. המערערים מציינים כי כאשר רצה המחוקק לקבוע סמכות מקומית מקבילה עשה זאת באופן ברור ומפורש, כך שאין לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת סמכות מקומית מקבילה לבית משפט לענייני משפחה אחר במחוז.   

מוספים המערערים וטוענים, כי לחלק מבתי המשפט לענייני משפחה אף קיימת סמכות עניינית ייחודית, שלא ניתנה לבתי משפט אחרים לענייני משפחה, כך שאין בהכרח סמכות עניינית מקבילה בכל בתי המשפט לענייני משפחה.

לטענת המערערים, חוק בתי המשפט לענייני משפחה התשנ"ה - 1995 (להלן - חוק בתי משפט לענייני משפחה) מעניק לנשיא בתי משפט השלום סמכות להעביר תיקים בין בתי המשפט לענייני משפחה השונים שבתחום המחוז וסמכות זו הוגבלה למקרים בודדים ומוגדרים.

עוד טוענים המערערים, כי ההוראה אינה מידתית ופוגעת בציבור המתדיינים שברובו מורכב מאוכלוסיה חלשה הנדרשת להוציא הוצאות המתחייבות מההוראה ואשר מייקרות את ההליך.

תמצית עיקרי טענות המשיבה

5.      מנגד טוענת המשיבה, כי ההוראה ניתנה בסמכות והיא נועדה לשרת תכלית ראויה של הקלה על ציבור המתדיינים ולמנוע עיכוב דין.

לטענת המשיבה, יש לדחות את טענת המערערים לפיה סעיף 49 לחוק נוקט בלשון "בית משפט שלום", ומשכך אינו חל על בתי משפט לענייני משפחה. סעיף 2 לחוק בתי משפט לענייני משפחה קובע כי "שר המשפטים... רשאי להסמיך בצו בית משפט שלום מסוים לשבת כבית משפט לענייני משפחה". מכאן למדה המשיבה, כי הנשיא אזולאי משמש נשיאם של כל בתי המשפט במחוז, לרבות אלו שהוסמכו לשבת כבתי משפט לענייני משפחה. סעיף 6 לחוק בתי משפט לענייני משפחה מאפשר לנשיא להורות שסוג תובענות בענייני משפחה יידונו בבית משפט לענייני משפחה שייקבע על ידו. סעיף זה מעיד בבירור כי סמכותו הניהולית של הנשיא אינה מוגבלת לבתי משפט שלום שאינם יושבים כבתי משפט לענייני משפחה. בהקשר זה מוסיפה המשיבה, כי סעיף 6 לחוק בתי משפט לענייני משפחה בא להוסיף על סעיף 49 לחוק ואינו גורע מסמכות הנשיא להעביר תיקים מכוחו.

אשר להעברה מינהלית של תיקים משיקולים מערכתיים, טוענת המשיבה, כי כב' השופט לוי וכב' השופט רובנשטיין התייחסו באמרות אגב לשאלת פרשנותו של סעיף 78 לחוק (הדומה במהותו לסעיף 49), באומרם כי הסעיף מסמיך את נשיא בית המשפט העליון להעביר כמות גדולה של תיקים ממחוז אחד למשנהו, משיקולים מערכתיים כלליים (בג"ץ 7067/07 נתנאל נ' שר המשפטים, ניתן ביום 30.8.07 (להלן - פרשת נתנאל)).

לטענת המשיבה, על שולחנה של ועדת חוקה, חוק ומשפט מונחת הצעת חוק להוספת סעיף 78א לחוק שעניינו ב"העברת הליכים למקום אחר לאיזון עומס הדיונים".

עוד טוענת המשיבה, כי נשיא בתי משפט השלום במחוז אחראי להתנהלותם התקינה של ההליכים בבתי המשפט במחוז, לרבות למשך זמן התנהלותם. המחוקק הפקיד בידי נשיא בתי משפט השלום את הסמכות להעברת  תיקים בתוך המחוז כדי למנוע, בין היתר, "כשלי שוק". הוראת הנשיא אזולאי נועדה לערוך תיקון זמני ומוגבל בחוסר השוויון בעומסים שנוצרו בין שני בתי משפט לענייני משפחה שבתחום אחריותו.

חקיקת סעיף 49 לחוק באה ליישם את המלצת הוועדה לבדיקת המבנה והסמכויות של בתי המשפט בראשות כב' הנשיא מ. לנדוי ז"ל (להלן - ועדת לנדוי), אשר קבעה כי בידי נשיא בתי משפט השלום, היכולת להעריך את דרכי העבודה בכללותם בתוקף עמדתו המרכזית בבית המשפט, ומכוח אחריותו המינהלית לפעולתו היעילה והתקינה של בית המשפט.

לסיום טוענת המשיבה, כי הוראתו של הנשיא אזולאי התקבלה לאחר פניית לשכת עורכי הדין ולאחר שקילת מכלול נסיבות העניין, וכי היא סבירה ומידתית ואין מקום להתערב בה.

דיון והכרעה

6.      סעיף 49(א) לחוק המהווה את המסגרת הנורמטיבית לדיון קובע:

"נשיא בית משפט השלום רשאי להורות שענין שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט שלום במקום פלוני וטרם החל הדיון בו או שענין שהוחלט בו על פסלות שופט, בין שהחל הדיון בו ובין שטרם החל הדיון בו יהיה נידון בבית משפט אחר הנמצא באזור שיפוט שבו הוא מכהן כנשיא".